תפילת ישו היא תפילה קצרה אך עוצמתית, שורשיה נמצאים במסורת הנוצרית המזרחית, במיוחד בקהילות מנזריות. מוצאה של תפילה זו מיוחס לכנסייה הנוצרית הקדומה, שם היא הומלצה על ידי אבות המדבר במאה ה-4 כאמצעי לפיתוח שלום פנימי וזיכרון תמידי של אלוהים. הפשטות והישירות של התפילה הופכים אותה לכלי לתפילה מדיטטיבית, שחוזרת על עצמה לעיתים קרובות כחלק מהתרגול של תפילת ישו, כדי לעורר את רחמיו של אלוהים ולחזק את הקשר עם המשיח. היא משמשת באופן נרחב במסורות האורתודוקסיות המזרחיות, הקתוליות המזרחיות ובחלק מהמסורות האנגליקניות, במיוחד בהקשר של משמעת רוחנית ותרגולים אסקטיים.

תפילה זו היא גם חלק אינטגרלי מ”תגובת הלב” או “הסיכאסם”, שמתמקדת בתפילה שקטה וממשיכה ובשגת איחוד רוחני עם אלוהים. התפילה לעיתים קרובות נאמרת בעזרת חוט תפילה (קומבוסקיני), כאשר כל קשר מייצג חזרה אחת על התפילה, מה שעוזר בתרגולים ממוקדים ומדיטטיביים.